העורך לא עורך אבל הכאב אורך גם אורך

1. הכתיבה משחררת: חודשיים של כאב, על הריצפה, כמו שלא האמנת מעולם שזה יכול לקרות, ועדין לא רואים את האור. אני אחסוך את הפרטים מטעמים מובנים של התבכיינות, אבל רק אציין שמומחים טוענים שהימנעות מהתבכיינות הוא המקור לכל הצרות . טרם החלטתי אם אני מקבל את עמדתם, אבל קחו בחשבון שהבכי טוב לבריאות. עם זאת מעז יצא מתוק וההתמודדות עם הכאב החזירה אותי לשבילים בטוחים. המקומות שאליהם אתה מתרגל לברוח עד שאתה בטוח שזה בכלל תחביב. אז אני חוזר לכתוב כדי לשחרר מה שצריך לשחרר ולהעלות לדיון את מה שצריך להעלות לדיון.
2. האיראנים באים: קלחת של שמועות וכתבות שער שגורמות לך להרגיש שצנזורה צבאית הלכה בדרכן של הלהקות הצבאיות. יכול להיות שכולם עובדים עלינו? יכול להיות שכולם כל כך משוגעים? חסרי אחריות? לדעתי ברק סגר דיל עם האיראנים ברגע שהמחאה החברתית התחילה לפזול לכיוונו של תקציב הביטחון. בפעם הבאה, אנחנו מוחים רק נגד חברות מסחריות , עכשיו תחזירו לנו את השפיות בבקשה.
3. NBA בשביתה: כמו שביתת עובדי הנמל! אנשים שמקבלים מיליונים , מוחים על זה שרוצים לקחת להם. כמו שאומר הפתגם ההישרדותי הידוע: " נותנים לך תיקח, לוקחים לך תצרח". ואני אומר שיזדיינו בעלי הקבוצות. בטלו את הליגה שבמילא משודרת בשעות שרק העורך יכול לראות. שלחו את הכוכבים שלכם לאירופה. ככה גפ אנחנו נקבל את דוראנט כל יום חמישי וגם עוד כמה אמריקאים יבינו איפה באמת נמצאת אירופה על המפה ושרומא זה לא מדינה.
4. מחאת המתמחים: ברור שאנחנו בעד המתמחים. ברור שאנחנו רוצים שישלמו להם משכורת ראויה. אין בכלל ספק שאנשים כאלו חייבים להיות מתוגמלים על כל המאמץ הידע והיכולת שהם מעניקים למערכת. אבל בן זונה המתמחה שלא בא היום לעבוד ובגללו אני כבר שעה וחצי מחכה בתור לאיזה אורטופד שירשום לי איזה כדור חזק כשי שאוכל לחזור הביתה , לשכב על הגב ולכתוב שאני בעד המתמחים , שישבתו , רק לא במשמרת שלי אם אפשר.
5. אסד לא רואה בעיניים: מעל 3500 הרוגים והבנאדם ממשיך לירות כאילו מדובר במטרות קרטון. לא אום ולא שמום. מנהיג חזק. שמבין ש"רק כח הם מבינים". זו הזדמנות בשבילנו להפנים שכאשר אין לך מה להפסיד, גם כוח אתה לא מבין. יכול להיות שזה בגלל שזה שיש לך את הכוח להסביר לא אומר בהכרח שאתה צודק ?
6. המחאה החברתית: אולי עכשיו ראשי המחאה מבינים שהכל פוליטי. מי שלא רצה להכניס פוליטיקה למחאה גילה להפתעתו שפוליטיקה היא הגלגלים של הדמוקרטיה וכדי לייצר שינוי חייבים ללכלך את הידיים. אז עם כל הכבוד ליוזמי המחאה , אולי הגיע הזמן לאתר מקצוען שיוכל לקחת את זה קדימה , גם הוא , השם ישמור , חוטא בפוליטיקה.

שתף עמוד זה Facebook Twitter Pinterest Google Plus StumbleUpon Reddit Email

תגובות למאמר זה

  1. 1. ברוך השם מישהו כותב. רק קפצתי לצאלים לכמה ימים ואין הפתעה נעימה יותר מלחזור בלילה ולגלות שכתבת.
    2. עוד יותר משמח שבחרת להשתמש בסגנון 1-6 הכל כך אהוב עלי
    3. עם כל הכבוד למחאות הרבות צריך לזכור של מטרתה של כל מחאה ושל כל מו"מ הוא להגיע לעיסקה בסוף. אחרת לא עשינו כלום.
    4. ועל זה יעידו יותר מכל שחקני ואוהדי הנבא. כרגע לא משנה מי התחיל ומה היתה הסיבה אם כולם מפסידים בעיסקה הזאת אזי היא גרועה ותכף תיסגר עיסקה טובה יותר. לא מצליח לדמיין את דוראנט משלשל בהיכל אבל כן את האחים גאסול לוקחים את היורוליג עם ברסה.
    5. 3 ימים של הכנה לקו עם כל שיחות ההפחדה של חובשי הדרגות (כולל מפגש נוסטלגי עם האוגדונר יוסי בכר) מזכירים לך שעם כל הכבוד לאיראנים, הסורים והאחים המוסלמים הבעיה האמיתית שלנו תמיד תישאר שכנינו הפלישתים.
    6. רק בריאות חבר, רק בריאות.

  2. כפי שנתבשרנו אתמול, סעיף 4 אכן עמד בהבטחתו להחזיר לנו את הליגה
    אין מה לעשות – גם באמריקה אפשר להילחם על עקרונות אגו וכבוד עד שמתחילים להפסיד את הכסף הגדול.
    בשורה התחתונה ברור לכולנו ש66 שמחקים זה מספיק לעונה סדירה, כריסמס זה זמן מצוין להתחיל ושממילא עד אחרי הסופרבול אף אחד לא ממש מתעניין בנבא

השארת תגובה

תוכלו להשתמש בתגים הבאים : <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>